ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש אוגוסט 2008

מי מפחד מהזריחה?

שבת, 30 באוגוסט 2008

sunrise.jpg 

לפני הכל, הייתי מעוניינת לציין שאני לא הפסיכית היחידה שערה בשעה המטורפת הזו, ועוד בשבת.
אחרי התהפכויות ממושכות במיטה ראיתי מול עיניי צל של, ובכן, שני אנשים נעים.
בהתחלה חשבתי שאני אכן פסיכית ואני מדמיינת את העלים של העץ שמחוץ לחלון, שנעים ברוח. אבל זה נראה אמיתי מדי מכדי להיות עלים, ובשעות מטורפות כאלה כל מה שיש לי בראש זה דווקא לישון, ולא סקס.

לא נעים להודות, אבל חקרתי קצת- הלכתי למרפסת של המטבח (מזל שזכרתי להתלבש קודם, מי יודע אם יש פסיכים אחרים שעושים מעקב אחרי האנשים שגרים ברדיוס שלהם בשעה כזו, כשעוד מעט מואר בחוץ), ונראה לי שזה מגיע מאיזה חלון מואר אחד.

נראה לי שעוד מוקדם מדי לקפה כזה של בוקר.
או שעוד לא עברו מספיק שעות מהספל האחרון.

בכל מקרה, כל הלילה המשונה הזה החזיר אותי לסוף שנה א’, לפני שנתיים.
אז עוד גרתי במעונות, והיה כל כך חם בבוקר, שהעדפתי ללמוד בערב, אל תוך הלילה, והלכתי לישון רק כשהתחיל אור בחוץ.
הלילות האלה, שלוו בלילה של אלבומים ב-88/ מיטב המוזיקה שהיתה לי בחדר- שלי או של השותפה/ מיטב המוזיקה שעל מחשבי, תמיד הסתיימו במין טקס כזה. כשהשמיים התחילו להאיר ונקרעו למין פסים יפים שכאלה.
אפילו כתבתי על זה פעם, כאן.

(אם הפסקתם רגע כדי לקרוא וחזרתם, אני אספר שההופעה המדוברת היא של הטווילייט סינגרז בבארבי. הזמנתי כרטיס להופעה הראשונה, לפני שפרסמו שיש עוד אחת, וזה נפל לילה לפני מועד ב’ אחד. סופו של הסיפור שעברתי איכשהו במועד א’ ונמנעתי מלגשת שוב. הייתי בהופעה של טווילייט, היה נהדר, להוציא את העובדה שכמה אנשים שנמנעתי לראותם הסתובבו שם, במפתיע).
(ועוד הערה: אם הייתי מפרסמת את ההודעה ההיא היום, הייתי כן בוחרת להשמיט את הפסוקים מתהילים. אולי במלחמה אני פסיכית יותר מבדרך-כלל).

טווילייט סינגרז זרקו אותי לצמד ההופעות שיהיו השבוע בבארבי- הגאטר טווינז (דולי ולנגן) חוזרים לארץ, בפורמט שונה מעט.
מאחר שזהו בלוג של תכנית רדיו שמבוססת על צמדים, מיד יופיעו כאן שני שירים;
האחד- השיר מלפני שנתיים, של טווילייט סינגרז, מתוך האלבום הראשון- Twilight, שדולי עשה עם פילה ברזילה.
השני- שיר של הגאטר טווינז, מתוך Saturnalia.
המהדרין יכולים לחזור לפוסט הזה, ולהקשיב שם לשיר של לנגן שהעלתי, באווירה חורפית משהו.

The Twilight Singers- That’s Just How That Bird Sings

The Gutter Twins- I Was In Love With You

השמים מתחילים להתבהר ממש. קצת קשה לי לראות את זה מהחלון הנוכחי, יש כל כך הרבה עצים בחוץ.
נראה לי שאפילו הזוג ההוא כבר הלך לישון. או הלך. אני לא יודעת, לא עקבתי.
הגיע הזמן להרתיח מים. להתחיל מחדש.

תיבת נח #38ב

רביעי, 27 באוגוסט 2008

mixtape.gif

תיבת נח #38 הוקלטה ב-25.8.08 אך נגנזה.
תיבת נח #38ב הוקלטה יום לאחר מכן, ושודרה ב-27.8.08.
אני שונאת להקליט תכניות. מזל ששאר הבחינות שלי לא נופלות על ימי חמישי.

התכנית הפעם היתה תכנית לעצלנים, כזו שמבוססת על מיקסטייפ שהכנתי לפני כשנה ורציתי להעלות כבר לא מעט זמן.
השבוע ניצלתי את זה שכל הרעיונות שהיו לי לצמדים שעממו אותי, והכנתי תכנית משאריות מהמיקסטייפ ההוא.
המיקסטייפ כולו מורכב ממוזיקה ישראלית שחבבתי באותה תקופה. רוב השירים הם כאלה שכבר הושמעו בתכנית, חלקם אף יותר מפעם אחת. הפידבק הראשון שקבלתי עליו ממקבלוֹ היה: “תודה על הדיסק, מותק, אבל הוא קופץ קצת…”. לכן צרבתי עותק חדש וכיניתי אותו בשם הגאוני “נוצר בישראל ולא קופץ“. עטיפה לא היתה לו. צורפו אליו רשימת השירים ומכתב קצר, שניהם בכתב ידי. ושניהם, כמו תכנית #38א, ימשיכו להשאר גנוזים בזמן הקרוב.

אז השבוע אין זוגות. בשבוע הבא נחזור לפורמט הרגיל [בהנחה שבאמת תהיה תכנית- אני אמורה להיות במילואים וקרוב לוודאי אחליט רק ברגע האחרון אם לנסוע מערבה לילה קודם. התחלתי לפתח סלידה מלהקליט תכניות במקום לעשות אותן בלייב :)]

פלייליסט:
שילה פרבר- החניון
Lebanon- Joan of Arc
Monkey Son of A Donkey- שישי בבורסה
אסף ארליך- לילות בלי חג
מרסדס בנד- היו לי תקופות [יופיעו ב-ח7 במוצ”ש]
יאפים עם ג’יפים- הבת של הדיקן
Mad Bliss- Alamo
בתריי זוזיי- כשאני חושב על שיר אני מבין שאין דבר כזה באמת
שלום גד- בס בבלון
The Homesicks- T-Song
פורטיסחרוף- תחת אש
ועדת קישוט- הארדקור תל אביב
מיכל קהן- Con Mi Corazon
הפליז- ימים ללא מרפא

אם קראתם/האזנתם, תהיו נחמדים ותחזיקו אצבעות למבחן של מחר. נדמה לי שבשבוע שעבר זה עזר :)
בקרוב באייקאסט

=======
מלבד ההופעה של מרסדס בנד במוצ”ש, אבי ערנבי ונתי יתקלטו ב”סירה” (רח’ בן-סירא 4, ירושלים).
יש גם פלייר מוצלח, בעיצובו של אבי.
זכרו שכלב נושך- לא נובח.
השמרו לכם מזבובי חול.
ובואו.

מזגזגת.

שני, 25 באוגוסט 2008

 dscn0112-dark-sea.jpg

חזרתי מהופעה של אנטיביוטיקה ב”קצה”. היה טוב. רשמים כתובים- בהזדמנות.

את הדרך הביתה עשיתי בזיגזגים.
חשבתי על חיי. על לימודיי. על הפסנתר.
חשבתי על השמרים שייצרו את הבירה ששתיתי.
ואיך שמעט האלכוהול כובש כל פינה משונה בגוף שלי, מתי אכלתי היום בפעם האחרונה.
חשבתי על החולצה של תמר, מושבה אדומה, גרם מינוס. ועל השמלה-חולצה שלי, נקודות כחולות כמו צביעת גרם פלוס.
חשבתי על כמה שאני מטורפת. ועל כמה שבעצם לא.
וכמה שעייפתי מהמחשבות האלה.

דרומית למשביר התמעטו האנשים, ורק כמה מכוניות ליוו באורן את הדרך.
באדישותי כי רבה התחלתי לשיר.

ובין המילים שזכרתי במפתיע, לבין הזיופים הקטנים שגרמו לי לדמוע ולחייך בו זמנית,
נזכרתי במיטל, שפגשה את וויאט בירושלים. וכמה אני מתגעגעת.
וכמה הקלידים בשיר הזה נוגעים בי, תמיד.
ועם הרצון להסתפק במה שיש לי, שרובו ככולו שאיפות גדולות להמשך הדרך,
מחיתי את החיוך
ואת הדמעות
והגברתי את הקול.

Time to play at being human
For a while.

תיבת נח #37

חמישי, 21 באוגוסט 2008

077.jpg 
(מתוך עטיפת האלבום “הכחול האפור הזה”/ סיון שביט. צילום: תמר קרוון)

תיבת נח #37 הוקלטה ב-17.8.08 ושודרה ב-20.8.08 (מבחן ארור. תחזיקו לי אצבעות)
כולה ישראלית, להוציא קטע אחד.

פלייליסט:
Izabo- Slow Disco
דיקלה- אובססיה

שם טוב לוי- ריקוד ההוביטים
אסתר שמיר- עברתי רק כדי לראות

יוסי בבליקי- סוויטת יום העצמאות
סיון שביט- הכחול האפור הזה

הכל עובר חביבי- תלווי אותי
ערן רייס- תוליך אותי

הפלטינה- הנערה בעלת שיער הפשתן
Claude Debussy- Passepied / from Suite Bergamasque

אנטיביוטיקה- גינות ציבוריות
הכבש הששה-עשר- גן סגור

בקרוב באייקאסט
בשבוע הבא- תכנית אופטימית יותר. מבטיחה להשתדל.

יש עולם שמיילל את שמי.

שלישי, 19 באוגוסט 2008

היום בבוקר, שתי דקות לפני שנזכרתי שאני בעצם ממהרת לעבודה, שמעתי אצל גל אפלרויט (מדי יום בעשר ב-88fm) את One Way Street של מארק לנגן, מתוך Field Songs המופתי.
זה הזכיר לי שלושה דברים:
1. שהגאטר טווינז מופיעים בארץ בתחילת ספטמבר
2. את העבודות ברח’ יפו, שממררות לי את החיים
3. כמה אני מתגעגעת לחורף

49432-xxs.jpg